שמו של מישאל וקנין עלה לכותרות לאחרונה בעל כורחו. במקביל להדחתו המתוקשרת מרשות הדואר, הוא הוציא לאור אלבום מהודר ומושקע, מפעל שמאגד בתוכו כתבי יד עתיקים עם נוסחי סליחות. יאיר אסולין כינה את היוזמה של מישאל כ״יצירת קאנון של הסליחות״. בשיחה עם אבי שומר הוא מספר על אספן היודאיקה שפתח לו את ביתו וחשף אותו לטקסטים מרחבי העולם, על השליחות שהוא רואה ביוזמה ״לא הסתכלתי על הכסף״ ועל בית הכנסת ״עדס״ בשכונת נחלאות בירושלים וזוג החברים החילונים שלו שחיפש מה לעשות בירושלים בערב יום הכיפורים.