הפודקסטים שלנו

אפרכסת

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל.

פרקים חדשים

לכל הפרקים החדשים >>

אהוד ברק חלק ב׳: ״השגיאה הגדולה שלי – אילו צירפתי את שרון לממשלתי בסתיו 2000, הבחירות ונצחונו היו נמנעים״

עמוס ערן: ״שבוע לפני רצח קנדי חיכינו לו בניו יורק והוא התעכב לשמוע אזהרה מפני האיבה שתקדם אותו בדאלאס״

עמוס ערן: ״רבין היה שגריר מצויין, אבל קרה גם שגולדה כעסה עליו ושאלה אותי, ׳הוא מייצג אותנו או את האמריקאים?׳״

איזנקוט: ״תוצאת הבחירות היתה מאכזבת מאד, רחוקה מהציפיה שלי, ויש לי חלק בכשלון״.

גדי איזנקוט: ״כאלוף וכרמטכ״ל ראיתי לנגד עיני את חברי מגולני שהיו ראויים לכך אך נהרגו בלבנון, אמיר מיטל וארז גרשטיין״

יואב ירום: ״כל עוד יש כאן דמוקרטיה, אין סתירה בין מחאה אזרחית של קצין מילואים לבין שירותו הפעיל בתפקיד בכיר במפקדה קרבית״

דליה דורנר: ״שיטת בחירת השופטים לעליון נכונה ואין הצדקה לשנותה״

גלעד שר: ״כשהתברר כיוון הממשלה, עוד לפני הקמתה, התארגן גרעין מטה ההתנגדות להפיכה המשטרית״

שמעון חפץ: ״יחסי האמון וההגינות בין שרי הבטחון שהתחלפו ביניהם פעמיים, ארנס ורבין, היו נדירים בפוליטיקה הישראלית״

נמרוד שפר: ״בתקופת אובמה-נתניהו השיב צוות בראשותי בחיוב לשאלה שנדרשנו לבחון, האם ניתן להגן על ישראל כשלצידה מדינה פלסטינית. אולי גם זה תרם להחלטה שלא למנות אותי למפקד חיל האוויר״