בתוך כל מהומת המלחמה הזו עולה ובוקעת אפילה ישנה-חדשה. רדיפתם של אזרחיה הערבים של ישראל. חברה שלי פוטרה מעבודתה במכללת קיי בגלל פוסטים ואימוג׳ים. אחת אחרת הוזהרה על שהאפילה את תמונת הפרופיל שלה, רופא הורחק מעבודתו בשל פסוקים מהקוראן ויונת שלום, פרוגרומיסטים פשטו על מגורי סטודנטים בנתניה. מתנחלים מתאנים ומתעמרים והורגים פלסטינים בשטחים הכבושים. המשטרה מאיימת על בעלי אולמות שלא יאפשרו כינוסי מחאה כנגד מסע הנקם ושפיכות הדמים. והיד האלימה עוד נטויה.

על רקע כל אלה השתתפתי – לראשונה בחיי – בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים משותפת עם יושב ראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל.

ההזמנה של יושב ראש ועדת המעקב חברי, חברי חבר הכנסת מוחמד בראקה מאד מאד ריגשה אותי. האם השותפות הזו היא האור הראשון בתוך מנהרת החשיכות? הנה כמה מהדברים שדיברתי עליהם.

הרגע הזה הוא רגע בהיר של סולידריות. מעבר לכל חלוקה פוליטית ישנה. אני כאן בשמם של המוני ישראלים שרוצים שותפות אחרת. שווה, שיווינית, שאין בה פיות סתומים. בייחוד לא בזמן שחובה להשמיע קולות אחרים

כמוני כמותכם.. מוכה צער. ותדהמה מבקש נחמה.

השוחטים של החמאס לא הבחינו בין דם לדם. בין איש לאישה. נערים וזקנים. יהודים או בדואים. פרמדיק מאיכסל או אוהבת שלום מבארי. אני אבל בין כל האבלים. מנחם בין מנחמים. ומוצא כח רב בגילויי הגבורה האנושית של אלה שהקריבו את חייהם כדי להציל את חיי האחרים. מכוחם אנחנו כאן היום.

מהשבעה באוקטובר אנחנו בשיבעה קולקטיבית. הרבה ״שיבעות״ ונוסף להן מצב חירום דמוקרטי ברור ומיידי.

החזית הראשונה

בחזית השניה

ממשלת הנאשם נתניהו, עם משטרת נער הגבעות בן גביר בשותפות גזען ההכרעה סמוטריץ׳, עושים כל שביכולתם כדי לחבר את שלשת החזיתות לאחת. הם חותרים בכל כוח החבלה שבהם ליצירת חזית איומה של מלחמת גוג ומגוג, כל בכל. כדי להסתיר את מחדליהם, כדי לחפות על חרפתם, כדי להציל שוב את הנאשם ושריו-עברייניו מאימת הדין ומגזר הדין הזועם של ההמונים וההיסטוריה.

זה לא יקרה!!

כי אנחנו כאן ניצבים כתף אל כתף. בחזית דמוקרטית מאוחדת.

ההמנון הישראלי והאנושי שלנו ידוע – אלה התקווה והתקווה האמיתיות:

שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,

כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת

לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,

כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,

גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,

אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,

אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם

אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

ובתמצית: מלחמה בפושעי המלחמה, שלום עם שותפי השלום, נחמה לאבלים, השבת החטופים והגנה אמיצה וחסרת פשרות על הדמוקרטיה השבירה שלנו.