כמה פעמים בחייכם זכיתם לראות ארמון בנוי בתוך הר שרוקן מתכולתו ונבנה בפאר של המאה הראשונה לפני הספירה? יותר מזה, הארמון הוא גם בית הקברות של המלך שהקים אותו. מאחר וכל מה שציינתי כאן הוא נדיר אני בא להציע כאן ביקור בארמון של המלך הורדוס בהרודיון מדרום לירושלים. הנסיעה היא דרך הישוב הר חומה מדרום לירושלים. מציבים ב WAZE גן לאומי הרודיון והאוטו לוקח אתכם היישר לפתח הארמון הזה. המון סבלנות נדרשת על מנת להכיר את הארמון המדהים הזה שבאחרונה התחדש בפרט נוסף :תיאטרון מלכותי עם יציע לאנשים חשובים מאד ועל קירות היציע ציורים שצויירו על ידי ציירים איטלקיים בני המאה ה 1 לספירה. לא נכנס כאן לעולם הארכיאולוגיה אבל נציין את שמו של הארכיאולוג והאדריכל אהוד נצר שחפר כאן, איתר את קבורתו של המלך שבנה את הארמון , הורדוס. אהוד נצר נולד בירושלים ב 1934 ונהרג באתר הזה בשנת 2010.
הוא חפר כאן משנת 1972, מעד ונפל בעת עבודתו בתיאטרון, לא הרחק מקברו של הורדוס שאותו איתר כאן, ומת. הוא פתר את החידה של מקום קבורת העריץ הזה שהקים את בית המקדש השני ש"עין לא ראתה יפה ממנו בעולם". בעיני הוא מן החשובים בארכיאולוגים שהצמיחה המדינה הזאת. ההר שניבט אליכם מנקודות תצפית בדרום ירושלים דומה לשד נשי.
כך כותב עליו יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמת היהודים ברומאים בתרגומה של ליזה אולמן : לאחר שהציב זכר עולם לבני משפחתו ולידידיו פנה הורדוס לשמר גם את זכרו שלו. במרחק שישים ריס מירושלים בנה תל , מעשה ידי אדם, שצורתו צורת שד. וקרא לו בשם זה (הרודיון) אך עיטר אותו ביתר פאר. את ראש התל הקיף מגדלים עגולים ועל השטח המוקף מגדלים אלה בנה ארמון מפואר מאד : לא רק מראה החדרים בפנים הארמון היה מרהיב ביופיו אלא גם הקירות, הכרכובים והגגות בחוץ היו מעוטרים בעושר רב". הורדוס תכנן את האתר שצופה לעבר מדבר יהודה כמכלול ארמונות. ארמון מבצר ההר שהוא שילוב יחודי של ארמון, מבצר שבולט למרחקים.
ומה עוד? הרודיון – תחתון שמשלב מתחם בילוי מפואר, מרכז מנהלי ומערכת מבנים שנועדו לטקס הלוויה של המלך. והחלק השלישי הוא מדרון ההר שבחלקו הצפוני בנה הורדוס לצד גרם מדרגות טקסי תאטרון מלכותי ואת מבנה הקבר שלו. על מנת שזכרו ישמר לעד הוא בנה – לקראת מותו, והוא ידע שהוא הולך למות – מצבה ענקית בדמות הר מלאכותי שבולט למרחוק ואפשר לראותו מכל הר כמעט שמצוי מסביב לירושלים. כל המכלול הזה השתרע על 250 דונם תוכנן על מערכת צירים לפי שושנת הרוחות. המכלול נבנה בשלבים בתכנון וביצוע קפדניים. כעת נלך אחד אחד בעת שאנו מטיילים בארמון. כשנגיע לפסגת ההר מתפרש לנגד עיננו המבנה העגול ששימש בו זמנית כמעון, מבצר לשעת חרום ומונמנט. איך הפך הארמון הזה למבצר? הארמון הוקף בשני מעגלי קירות עבים ( כמאה וחמישים מטר בהיקפם ) שבהם שולבו ארבעה מגדלים – שלושה עגולים למחצה ואחד – המזרחי – עגול. בין החומות הללו התרוממו חמש קומות ( במקור, יש לומר ) מעל למפלט החצר ושתי קומות מרתף. בימיו של הורדוס היו לארמון הזה כמה אגפים : החצי המזרחי היה מוקף חצר גדולה ששימשה גן נוי פתוח מוקף עמודים, חציו המערבי כלל את בית המרחץ שבו הדיקטטור הנורא הזה שכשך רגליו, חדרי מגורים, חצר בצורת צלב! וטרקלין מפואר לאורחים. הפתח של הכניסה לארמון היה בקצה הצפון מזרחי. פרופ נצר כותב בספרו "ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול": "להקמת הבניין העיקרי קדמה בנייתו של המגדל המזרחי העגול , לפחות בסיסו האטום… דומה כי רק לאחר השלמתו של החרוט הקטום״. כל הקירות של הארמון טויחו ועליהם צויירו ציורי קיר ( פרסקו) וכן ציורים של טיח מכוייר (סטוקו).
כותרות ובסיסי העמודים מגולפים. על הפאר הרב אפשר ללמוד גם מאלה אבל גם מפריטים שפזורים בתוך הארמון.
מי שאוהב לדמיין מה קרה לאחר מות העריץ יכול לדמיין את ההרס שערכו שונאיו הרבים של הורדוס ומה שאנו רואים זה ההרס הרב לאחר מותו של העריץ. בימיו, המגדל הגדול ( במזרח ) התרומם לכארבעים מטר גובהו. חדרי המלכות ( הסוויטה ) ששכנו בראש מגדל זה העניקו מבט אל הנוף המרהיב וכמובן איפשרו להנות ממזג האוויר הנעים בערבים. אני רואה בדמיוני את הורדוס ובאי ביתו המבוהלים נהנים מהרוח הנעימה ומהתצפית. פרופ נצר מציין בממצאיו כי הקבר נחשף במדרון הצפון מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם המדרגות , ופניו לירושלים. המבנה בעל בסיס ריבועי שהתנשא לגובה של 25 מטרים. המוזילאום כלל שלוש קומות חדרים וגג בצורת חרוטה קעור. מעל למסד ניצבה קומה בצורה מרובעת ועליה קומה עגולה שהוקפה ב 18 עמודים. המורדים הרסו את המוזילאום וניתצו את ארונות הקבורה ואפשר לראותם היום במוזיאון ישראל. הארון עם השיש הורדרד שייך לבעל הארמון, הורדוס.