אולגה גולדנברג, מנהלת מוצר בהייטק, פעילה בתחום השיוויון המגדרי ואמא של עילי, ינאי וניצן.

"הורות לילד עם ADHD היא דרך ארוכה, אבל גם מאוד בודדה לצעוד בה. כי את מרגישה שאין לך לאן לשייך את עצמך".

אז זאת הורות מיוחדת? מה פתאום…? זה "רק" קשב וריכוז.

אולגה עונה לי בחזרה: "אז למה כל כך קשה לנו? למה אלינו מתקשרים פעמיים ביום, שלוש פעמים בשבוע? למה אנחנו מסתובבים בין 500 טיפולים… אז זה לא צרכים מיוחדים? לא. זה רק קשב וריכוז…"

אחרי שהבינה שזה הרבה יותר מ-רק קשב וריכוז, אולגה למדה את הנושא, מצאה קבוצת תמיכה במקום העבודה (גילוי נאות בפרק) ובעיקר נפרדה מהאשמה.

דיברנו גם על הסטיגמה שיש על ילדי קש"ר, מהסביבה, מההורים, וכמובן גם על עצמם, על איך ינאי הוא זה שגרם לה לרצות להתקדם בקריירה (לעומת הנטייה הטבעית שלנו לעזוב הכל ולרצות להיות צמודים לילדים שלנו) ועל שיווין מגדרי-הורי ולמה לאמהות יש מחשבה של "מה יקרה אם אני אמות?? לבעלי אפילו אין את המספר של המרפאה בעיסוק???").

אולגה, תודה שבאת. את אחת הנשים החכמות שהכרתי. שמת על הלב שלך על השולחן, וגם את הידע, הכנות ואת הדברים שאף אחד לא מעז להגיד.