שר ההסברה של ביתר ירושלים
מיגל סילבה הוא כבר מזמן הרבה יותר משוער של בית״ר ירושלים. הוא שחקן זר שהתחבר למדינה, לקהל ולסמל, ובתקופה כל כך מורכבת עבור ישראל הפך לדמות שמייצגת משהו גדול יותר מכדורגל.
מול גל השנאה כלפי יהודים בעולם, סילבה בחר לעמוד לצד המדינה, בקול ברור, וזה משהו שבית״ר ירושלים יודעת להעריך יותר מהכול וזה שחקנים שמרגישים את המקום ומשחקים עבור הסמל.
ועל המגרש, סילבה הוא שוער מצוין. כזה שיכול לעצור כדורים שנראים כבר ברשת ולהשאיר את בית״ר במשחק ברגעים שבהם הכול הולך קשה. יש לו עוצמה ונוכחות תכונות של שוער בכיר.
אבל כדורגל נמדד בפרטים הקטנים. ושוער, יותר במיוחד, לא יכול
להרשות לעצמו טעויות מיותרות, החלטות לא מחויבות, ולא רגעים של חוסר ריכוז. אצל סילבה, זה קורה לא ולא מעט. לא תמיד זה נגמר בשער או באיבוד נקודות, אבל בעונה ארוכה ובמאבק צמוד כל טעות כזו עלולה להיות קריטית. הפורטוגלי טועה באופן קבוע ואחראי ישיר לשערים בטוחים כמעט בכל משחקיו האחרונים, וכרגע מסתמך על צמד בלמים מהטובים בליגה אם לא הטובים ביותר שיש. קשה לראות את ביתר ממשיכה לשים בכיס את כל הנקודות לאור היכולת הפושרת והבעייתית של השוער.
לצד שוערה הצעיר שרשם 2 הופעות טובות בהיעדרו של מיגל נמצא גם עומרי גלזר שנקשר לא פעם לקבוצה מהבירה ושלא נשכח שגם המו״מ לחוזה חדש עבור סילבה נעצר בזמן האחרון רק מעידים על כך שבביתר לא ממהרים ואכן מחכים לקבל את החלטה הטובה ביותר עבור המועדון וכבר ראינו שהצוות המקצועי יודע לעשות זאת כראוי.
זו אחת מהדילמות המרכזיות של בית״ר ירושלים. הקבוצה נבנתה היטב, המאמן עושה עבודה מצוינת, והסגל נראה בשל ללכת רחוק וכל משחק שעובר רק מגדיל את הציפיות מהקבוצה וכל שחקן נראה טוב יותר, אבל קבוצה שרוצה ללכת עד הסוף צריכה שוער שמייצר שקט מוחלט. כזה שלא רק מציל משחקים, אלא גם מונע טעויות מראש. וכרגע, קשה לומר שסילבה הוא אותו עוגן יציב.
הקושי הוא לא רק מקצועי, אלא גם רגשי. קשה מאוד לדבר על שינוי בעמדה כשמדובר בשחקן שעשה כל כך הרבה עבור המדינה, עבור המועדון ועבור הקהל. אבל לפעמים, כדי לעשות את הצעד האחרון קדימה, צריך להסתכל מעבר לרגש.
מיגל סילבה הוא שוער מצוין וכנראה מהטובים בליגה שלנו אבל השאלה היא לא אם הוא טוב אלא אם הוא שוער של אליפות. ובית״ר, אם היא באמת רוצה לפסגה, תצטרך לעשות חושבים עם עצמה.
האם ביתר יכולה ללכת עד הסוף את זה נדע רק בסוף העונה אבל מה שבטוח שהשקט מאחורה לא מוחלטת כפי שחושבים.
מיגל סילבה הוא כבר מזמן הרבה יותר משוער של בית״ר ירושלים. הוא שחקן זר שהתחבר למדינה, לקהל ולסמל, ובתקופה כל כך מורכבת עבור ישראל הפך לדמות שמייצגת משהו גדול יותר מכדורגל. מול גל השנאה כלפי יהודים בעולם, סילבה בחר לעמוד לצד המדינה, בקול ברור, וזה משהו שבית״ר ירושלים יודעת להעריך יותר מהכול וזה שחקנים שמרגישים את המקום ומשחקים עבור הסמל.
ועל המגרש, סילבה הוא שוער מצוין. כזה שיכול לעצור כדורים שנראים כבר ברשת ולהשאיר את בית״ר במשחק ברגעים שבהם הכול הולך קשה. יש לו עוצמה ונוכחות תכונות של שוער בכיר.
אבל כדורגל נמדד בפרטים הקטנים. ושוער, יותר במיוחד, לא יכול
להרשות לעצמו טעויות מיותרות, החלטות לא מחויבות, ולא רגעים של חוסר ריכוז. אצל סילבה, זה קורה לא ולא מעט. לא תמיד זה נגמר בשער או באיבוד נקודות, אבל בעונה ארוכה ובמאבק צמוד כל טעות כזו עלולה להיות קריטית. הפורטוגלי טועה באופן קבוע ואחראי ישיר לשערים בטוחים כמעט בכל משחקיו האחרונים, וכרגע מסתמך על צמד בלמים מהטובים בליגה אם לא הטובים ביותר שיש. קשה לראות את ביתר ממשיכה לשים בכיס את כל הנקודות לאור היכולת הפושרת והבעייתית של השוער.
לצד שוערה הצעיר שרשם 2 הופעות טובות בהיעדרו של מיגל נמצא גם עומרי גלזר שנקשר לא פעם לקבוצה מהבירה ושלא נשכח שגם המו״מ לחוזה חדש עבור סילבה נעצר בזמן האחרון רק מעידים על כך שבביתר לא ממהרים ואכן מחכים לקבל את החלטה הטובה ביותר עבור המועדון וכבר ראינו שהצוות המקצועי יודע לעשות זאת כראוי.
זו אחת מהדילמות המרכזיות של בית״ר ירושלים. הקבוצה נבנתה היטב, המאמן עושה עבודה מצוינת, והסגל נראה בשל ללכת רחוק וכל משחק שעובר רק מגדיל את הציפיות מהקבוצה וכל שחקן נראה טוב יותר, אבל קבוצה שרוצה ללכת עד הסוף צריכה שוער שמייצר שקט מוחלט. כזה שלא רק מציל משחקים, אלא גם מונע טעויות מראש. וכרגע, קשה לומר שסילבה הוא אותו עוגן יציב.
הקושי הוא לא רק מקצועי, אלא גם רגשי. קשה מאוד לדבר על שינוי בעמדה כשמדובר בשחקן שעשה כל כך הרבה עבור המדינה, עבור המועדון ועבור הקהל. אבל לפעמים, כדי לעשות את הצעד האחרון קדימה, צריך להסתכל מעבר לרגש.
מיגל סילבה הוא שוער מצוין וכנראה מהטובים בליגה שלנו אבל השאלה היא לא אם הוא טוב אלא אם הוא שוער של אליפות. ובית״ר, אם היא באמת רוצה לפסגה, תצטרך לעשות חושבים עם עצמה.
האם ביתר יכולה ללכת עד הסוף את זה נדע רק בסוף העונה אבל מה שבטוח שהשקט מאחורה לא מוחלטת כפי שחושבים.