מרטין לותר קינג
הקשר הספרדי שברצלונה סימנה כיורש לבוסקטס, כזה שדומה מאוד למאמנו הנוכחי ארטטה אך בגרסה משופרת וטובה יותר מגיע לצפון לונדון. הוא לא הגיע עם רעש, אבל הוא הגיע בדיוק למקום הנכון ואולי יהיה זה שיכריע אם החלום של התותחנים סוף סוף יתממש.
יש החתמות שמרגישות כמו פתרון. סובימנדי הוא בדיוק כזה. השחקן השקט והמיוחד שכל קבוצה חולמת עליו. הקשר מגיע עם פרופיל שמוכר היטב בכדורגל הספרדי קשר אחורי טכני, חכם, רגוע, כזה שמנהל משחק לפני שהוא מפרק אותו. הוא לא שחקן שהסטטיסטיקה תדע להציג לנו. את הבאסקי מאפיין המיקום נכון, קבלת החלטות בזמן, והיכולת לגרום למשחק להיראות פשוט יותר גם כשהוא לא כזה.
לא במקרה ברצלונה ראתה בו לאורך שנים את היורש הטבעי של סרחיו בוסקטס. הדמיון ביניהם, רק העצימו את הניסיונות של אריות אירופה לנסות ולחטוף את הכשרון הספרדי מריאל סוסיאדד. אותה נוכחות שקטה במרכז, אותה הבנה עמוקה של מרחבים וקצב גרמו להשוואות לרודרי שהלכו והתחזקו קשר אחורי מודרני, חזק יותר פיזית, שמסוגל להתמודד גם עם הקצב והעוצמה של הפרמיירליג.
ובכל זאת, סובימנדי דחה את המעבר שוב ושוב. קיץ אחר קיץ הוא בחר להישאר בקבוצת האם שלו, להמשיך להתפתח, ולא לקפוץ לפני הזמן. ההתעקשות שלו להשאר בקבוצה בלי יותר מידי שאיפות בטח ביחס לרמתו רק מחזקת את העובדה שמדובר בשחקן כל כך צנוע, ענו, ערכי כזה שיעשה הכל עבור מועדו נעוריו שגידל וטיפח אותו. דווקא הבחירה הזו הפכה אותו לשחקן בשל יותר, כזה שמגיע לארסנל לא כדי אלא כדי להשפיע מהר. עבור ארסנל, המשמעות היא שמדובר בהחתמה החשובה ביותר של הקיץ. לא כי הוא הכי נוצץ, אלא כי הוא הכי קריטי. בעונות האחרונות התותחנים בנו קבוצה מרשימה, תחרותית, כזו שנמצאת קבוע בצמרת אבל ברגעי ההכרעה היה חסר לה עוגן אמיתי במרכז המגרש. שחקן שמייצב, שמרגיע, שמונע מהמשחק להתפרק תחת לחץ. סובימנדי הוא בדיוק החוליה הזו. אולי החלק האחרון בפאזל.
כאן נכנס הסיפור של מיקל ארטטה. מאמן ספרדי, שגדל באותו מועדון, ושיחק בדיוק באותה עמדה. הוא יודע טוב מכולם עד כמה התפקיד הזה חשוב ועד כמה הוא בלתי נראה. יש כאן אירוניה כמעט מושלמת דווקא ארטטה, ששיחק כקשר אחורי, הוא זה שמצליח להוציא את סובימנדי מספרד, מהלך שנראה במשך שנים כמעט בלתי אפשרי. והמעבר הזה, לליגה פיזית ותובענית כמו הפרמיירליג, מתברר כהצלחה מהירה. ההתאקלמות של סובימנדי מרשימה. הוא לא נאבק בקצב הוא שולט בו. הוא לא נגרר למשחק אלא הוא מנהל אותו. וזו בדיוק התכונה שמבדילה בין קבוצה שנאבקת על אליפות לקבוצה שזוכה בה. לא כל אחד מצליח לעשות את השינוי וההתאמה בצורה כל כך מרשימה ומהירה כפי שעשה הקשר במעברו לליגה הטובה בעולם. העונה החמיץ רק משחק אחד וממשיך פעם אחר פעם ביחד עם דקלן רייס להוכיח שארסנל מוכנה יותר מתמיד לעשות זאת. הצמד הזה ביחד מרגיש כפו כפפה ליד ונראה כי הוא בלתי ניתן לעצירה ובדרך להפוך לצמד המוביל ביותר בכדורגל האירופי אחד שמשלים ומאזן את השני.
במערך של ארטטה, סובימנדי הוא לא עוד קשר אחורי הוא הציר. הוא מקבל את הכדור נמוך, מאפשר לבלמים לצאת קדימה, משחרר את הקשרים ההתקפיים לקחת סיכונים, ושומר על איזון בין הקווים. הנוכחות שלו מאפשרת לארסנל ללחוץ גבוה בלי להיחשף, ולשלוט במשחק גם מול יריבות שמנסות להאט את הקצב. האם מרטין סובימנדי יעשה היסטוריה ויוביל את ארסנל לזכייה באליפות אחרי שנים ארוכות של ציפייה? את זה רק הזמן יגיד. אבל דבר אחד כבר ברור הוא מוסיף לארסנל אלמנט שהיא חיכתה לו הרבה מאוד זמן. ואם החלום הזה אכן יתממש סביר להניח שהתשובה תימצא, אצל מספר 36.