כדורגל, זהות והקו האדום שנחצה
כשהשבטים, הפוליטיקה והיציע נפגשים, האחריות לשמור על משחק הוגן ושקט היא של כולנו
כדורגל זה עניין של זהות. זה עניין של ערכים. זה עניין של שייכות. יש אנשים שבשבילם הקבוצה שהם אוהדים זה החיים. רבים אומרים שאהבות יכולות להתחלף לאורך החיים, אבל קבוצה? אין סיכוי. חתונה קתולית. שבועת דם, ברית חקוקה בסלע. אנחנו חברה מחולקת לשבטים לא מהיום אבל בכדורגל, ככל שאנחנו נעשים יותר ויותר שבטיים, השבטים האלה באים לידי ביטוי בצורה הכי מובהקת. הנשיא ריבלין שנשא את נאום השבטים המפורסם הוא מאבני היסוד של השבט הביתרי. ירושלמי. חניך בית״ר. כן כן, בית״ר. כשהייתי ילד אהדתי את כל הקבוצות שהיו אלופות- ביתר ירושלים עם מלמיליאן ואוחנה, מכבי נתניה עם האחים מכנס, ואז עבר לי מכדורגל, לקח לי זמן לחזור אליו. אבל אחרי הרבה שנים, חזרתי. חבר אמר לי לבוא לדרבי שיש לו כרטיסים. לא היה לי מה לעשות באותו ערב אז הלכתי. ומהרגע הראשון שנכנסתי לאיצטדיון- התאהבתי- באווירה, באנשים, וגם בזהות הפוליטית של הקבוצה. הרגשתי הפועל בכל רמ״ח איבריי. תמיד הייתה שנאה בין הפועל לבית״ר, שנאה שהשורשים שלה הם פוליטיים. זאת לא המצאה שלנו, כמובן. בגלזגו, הדרבי בין סלטיק וריינג'רס הוא בעצם מלחמת דת בין קתולים לפרוטסטנטים. הספורט תמיד היה פוליטי, אבל המשטרה אפשרה לספורט להתקיים, איפשרה למשחקים להתקיים בביטחון, איפשרה לקהל להגיע לאיצטדיונים, איפשרה להצגה להמשיך להציג. לצערי, החברה הישראלית מפוצלת מאי פעם והבון טון היום הוא לשסע שבט אחד בשבט אחר. אבל מעולם לא הגענו למצב שבו הכדורגל משמש קרדום לחפור בו. שהמשטרה שמנוהלת על ידי מפכ״ל העל איתמר בן גביר, פירומן שמחפש רק לשסות את השבטים אלה באלה, מעולם לא היינו במצב שבו המשטרה מתעמרת באוהדים כדי לשמש מטרות פוליטיות. כי היום על אחת כמה וכמה אי אפשר להפריד בין דעות פוליטיות לבין הקבוצה אותה אתה אוהד. היריבות ההיסטורית בין הפועל ובית״ר, הן מעבר למיקום בטבלה- יש התנגשות חזיתית של אידיאולוגיות שכר הדשא הפך לזירת הגלדיאטורים שלה. כמובן שזה לא שחור ולבן, יש אוהדי מכבי שהם שמאלנים ואוהדי ביתר שהם שמאלנים ואוהדי הפועל שהם ימניים- ד״ש ליריב לוין אני רוצה לומר ששנאה ואלימות מתבטאות באופן טבעי במגרש הכדורגל. האצטדיון טעון אמוציות שמתפוצצות במשך 90 דקות, מילים קשות נזרקות בקלות- אני לא נאיבי, ככה היה וככה יהיה. אבל המתח בימים האלה הוא בשיאו ואני חייב להודות שאני מפחד. ממש מפחד שיקרה משהו. יש לנו את הכוח להנמיך את הלהבות, לנטרל את השנאה ולהנות ממשחק כדורגל משובח. או בינוני, גם כאלה יש לנו. זה בידיים שלנו על אמת. ושהקבוצה הטובה ביותר תנצח או שיהיה תיקו. העיקר שיהיה משחק הוגן ושקט. שקט לא יהיה, אבל על הוגן אני לא מתפשר. מגיע לנו.