בית"ר ודרמה? זה הולך ביחד.
הכל מתכנס לכך, המשחקים שמחסירים פעימה ובעיקר שחקנים שלא מפסיקים להאמין ולדחוף עד להשגת הניצחון.
איזה מהפך ענק, הרבה מזל וניצחון גדול שמצמצם את הפער מבאר שבע ל-2 נקודות בלבד מחזור לסיום הליגה הסדירה. למרות החלטות רעות של יצחקי, למרות מופע אימים של מיגל סילבה ולמרות מחצית ראשונה מזעזעת, בית"ר הצליחה לחזור מפיגור 2:0 למהפך ענק 3:2. נתון קטן – הערב בית"ר השיגה את הניצחון ה-16 שלה העונה כאשר יש עוד 11 מחזורים לסיום העונה, בעונה שעברה בית"ר השיגה בכל העונה 15 ניצחונות. אז כמה נקודות על המשחק, החזרה לליגה ומה צריך לקרות בכדי שלא נקלע שוב לפיגור כזה ונזדקק לשער ניצחון שוב בתוספת הזמן.
לברק יצחקי נתקע בראש שהמערך 5-3-2 עבד טוב והוציא מבית"ר יכולות התקפיות משופרות וזה באמת נכון. רק שברגע שיצחקי בוחר הרכב וירין לוי ויונה פצועים, והבחירה במערך הזה כאשר הציוות הוא טבארש היותר הגנתי לצד אינו ומיכה שכלל לא מצטרף מקו שני ושחקן שונה מאוד מיונה פותחים – זה לכפות את המערך הזה על הקבוצה עם שחקנים שכלל לא תואמים למערך 5-3-2. והכי חשוב, זה כלל לא מתאים לסגנון המשחק של טבריה שהיה ברור שתבוא לסגור מהרגע הראשון וכך באמת היא הצליחה לעקוץ שער אחד מהתקפה מתפרצת ועוד שער מתרומה של סילבה. כאשר יש לך את אצילי כשיר על הספסל, את בן שימול שהוא סגנון דומה מאוד ליונה – אין ספק שהמערך הטוב ביותר למשחק הזה הוא 4-3-3.
ובכל זאת הלכתי עם יצחקי ואמרתי וואלה הוא חווה את השחקנים חודש וחצי מגיע לו לקבל את הקרדיט. ומהרגע הראשון זה היה ברור שזה לא זה. ובכל זאת הוא במקום לבצע את החילופים בדקה ה-30 אנחנו ממשיכים עד המחצית ויורדים בפיגור של 2:0 ומסכמים מחצית ראשונה רעה ואנמית, בחסות המערך, השחקנים וברק יצחקי. זו חלק מהביקורת שלי על ברק יצחקי: החוסר יכולת להודות בטעות באופן מיידי ולומר – יאללה נשנה עכשיו. זה לא סוד שברק יצחקי בוחר לא פעם לספסל את אצילי שברור לכולם שזה שחקן ההכרעה הכי איכותי בקבוצה, ושהוא כלל לא סופר את זיו בן שימול. העובדות – בן שימול ואצילי שינו את המשחק. אז ברק יצחקי חייב להבין שאי אפשר לכפות מערך רק כי הוא עבד טוב במשחק הקודם ולהמשיך איתו כאשר אין לך את השחקנים המתאימים ליישם מהמערך הזה את המקסימום. שלושה בלמים + 2 קשרים אחוריים נגד טבריה זה קצת מיותר.
מיגל סילבה – הביקורת שלי עליו היא עניינית ומקצועית כבר תקופה ארוכה. שוער ששווה בכל משחק לפחות שער אחד באשמתו הישירה ותוסיפו לכך יציאות הזויות כמו הפנדל נגד בני יהודה והפנדל היום ויציאות הזויות לכדורי גובה, ובתוספת לכל זה מדובר בשוער זר – די כבר, מספיק. ראינו שעוזר הוכיח שהוא מספיק טוב לעמוד בשער ולעמוד בלחץ – זה יספיק לעונה הנוכחית. לעונה הבאה – אסור בשום פנים ואופן להאריך לו חוזה, פשוט אסור. ועכשיו למחצית השנייה: נכנסו אצילי, בן שימול ומוזי ויצאו טבארש, מורוזוב ומיכה. עברנו ל-4-3-3 ומאותו רגע בית"ר יחד עם אצילי ובן שימול הייתה מסוכנת יותר והשניים הללו פשוט הפיחו רוח חיים במשחק של בית"ר. מוזי היה במשחק לא טוב בכלל. אינו במחצית השנייה ראינו אותו מצטרף הרבה לרחבה ומייצר מצבים והוא היה מאוד דומיננטי ואף טוב ומשוחרר יותר כאשר טבארש לא היה לצידו – מדובר בשובר שוויון אמיתי.
כמו כן שועה גם במשחק לא מי יודע מה טוב שלו כאשר לא מעט פעולות לא הלכו לו ובכל זאת הוא בישל את השער המצמק ללוקה, ומסר את הפס לגונזאלס שסחט את הפנדל. פעולות קריטיות גם ביום לא טוב של הקפטן שלנו וזה חשוב מאוד. בנוגע לגונזאלס היו לו שני מצבים שהוא נגח החוצה – חלוץ חייב לדעת לסיים את זה. לפחות סחיטת הפנדל שלו תרמה לקבוצה להשוות. אני מרוצה מהפיזיות שלו ומההגעה למצבים. אצילי השווה את התוצאה ומעבר לשער שהוא הבקיע הוא לא הפסיק לייצר מצבים מהרגע שנכנס – עומר אצילי זה שחקן ההכרעה הכי טוב שיש לבית"ר. נראה שאנטווי ואצילי יצטרכו להתרגל אחד לשני, אני חושב שככל שישחקו יחד התיאום ישתפר. ואז הפינאלה: זיו בן שימול מתחיל ומוסר לאינו שמעביר לירדן כהן שמניף את הרגל ועם עזרה קטנה משחקן של טבריה עושה 3:2 אדיר ומבטיח שלוש נקודות יקרות מאוד. אין ראוי יותר מירדן כהן שנמצא בעונה אדירה מבחינתו. אז למרות הטעויות של יצחקי ולמרות השגיאות החמורות של סילבה – בית"ר מצליחה להתעשת ולהשיג ניצחון קשה וכרגיל אם זה לא קשה זו לא בית"ר ירושלים. ניצחון חשוב שגם מצמק את הפער ל-2 נקודות מהפועל באר שבע שסיימה בתיקו נגד הפועל פתח תקווה. במחזור הסיום של הליגה הסדירה אנחנו נשחק בדרבי נגד קטמון ובאר שבע נגד מכבי תל אביב. אני מקווה שיצחקי יבוא עם פשטות וצניעות – אם זה יהיה ככה בית"ר לגמרי יכולה לסיים את העונה הזאת עם אליפות מרגשת, אני מאמין בזה בכל ליבי. הכל מתכנס לכך, המשחקים שמחסירים פעימה ובעיקר שחקנים שלא מפסיקים להאמין ולדחוף עד להשגת הניצחון.
