בגיל 13 רני רהב היה הנער היחיד בתנועה הדמוקרטית לשינוי, והמבט מקרוב על חברי הכנסת שהכיר גרם לו להחליט שלפוליטיקה הוא לא נכנס (למרות שגם על זה הוא לא מוכן להתחייב). "אני מאוד מעורב בנושאים הפוליטיים הבוערים במדינת ישראל", הוא מדגיש, ולא חוסך ביקורת מאף צד במערכת הפוליטית – בעיקר מ-40 חברי כנסת שלטענתו צריכים ללכת הביתה עכשיו.

למרות שחלק מהתבטאויותיו יכולות לעורר סערה לא קטנה, את מנהל המשברים הגדול בארץ זה לא מעניין. מאוד ברור שהתשוקה הגדולה ביותר של רני היא מדינת ישראל ועתידה, ואם ההתבטאויות שלו יפגעו בעסקים – זה מה יש. לטענתו, למרות שהוא לא איש דתי, הערך שאיתו הוא קם כל בוקר הוא "ואהבת לרעך כמוך", והוא מאמין שארץ ישראל עם הערכים של פעם עוד תחזור.

וכמו המאבק המשמעותי שלו על עתיד המדינה, גם חייו הפרטיים לא חפים ממאבקים – אם זה מול מאי גולן או המאבק המשפטי מול מי שפעם היה חבר קרוב ובגד באמונו, עדי קייזמן. האדם היחיד שהוא מסרב לסלוח לו הוא ירון לונדון, כי מבחינת רני יש גבול אחד שלא עוברים: "אפשר לפגוע במה שרוצים עד המשפחה שלי". בראיון הוא גם מתייחס לסוגיית אייל גולן ומסביר למה הוא באופן חד-משמעי מוכן להמשיך לתמוך בו.