הפודקסטים שלנו

ללמוד מאברהם סוצקעווער - עבודת הנפש בזמן החורבן: הרצאתו של דר' הנרי שור

אברהם סוצקעווער (1913 – 2010) משורר גדול בשפת היידיש, שיצירתו פרושה משנות השלושים של המאה העשרים עד שנת 2000, זכה להתייחסות כמשורר גדול וחשוב אך לא כניצול שואה.
בעבודה שאציג בפניכם אביא את הבו-זמניות של היותו משורר וגם ניצול. נקודת מבט זו מאפשרת התבוננות נדירה ומיוחדת במינה בעבודת נפשו ואולי בעבודת הנפש של ניצולי חורבן (שואה) אחרים – דרך שירתו ודרך חוויותיו בעת החורבן.
אתייחס לשיריו כ"תוצר עבודת הנפש" על הפנים השונות שבה: כ"סימפטום" , כאקט של "יצירת בריאות"

(salutogenesis"") וכהתנגדות בעת "רצח העם" של יהדות אירופה. אשתמש בנתון המיוחד שסוצקעווער החל לכתוב ולפרסם שירה בשנות השלושים המוקדמות בווילנה, בהיותו בן 17, והמשיך באופן רצוף גם אחרי ה- 22/06/19411 , תאריך פלישת צבא הנאצי לברית המועצות ובהמשך בגטו ווילנה, דרך היותו פרטיזן ביערות, במוסקבה, לאחר עלייתו ארצה ב-1947 ובמהלך כל חייו בישראל עד שנת 2000, עשר שנים לפני מותו ב 2010. כשבעים שנה של יצירה פואטית רצופה מתקופה של טרום חורבן דרך זמן החורבן עצמו, ובהמשך דרך זמן כרונולוגי של אחרי חורבן, כשהיצירה ממשיכה את עבודת העיבוד כעבודת האבל וכעבודת הזיכרון.
לעובדת היותי בעצמי ב"סימן כפילות" דומה, של היותי אנאליטיקאי ישראלי יליד לודז' ובן לזוג הורים ניצולים של אותו חורבן שסוצקעווער "שר" אותו, יש כמובן חשיבות מכרעת. אני משער שנתון זה יהיה מורגש לאורך כל הערב. אציין כאן רק ממד אחד: סוצקעווער יצר את שירתו באופן בלעדי בשפת היידיש, אחת השפות המרכזיות של העם היהודי במזרח אירופה ושפת הנרצחים, שפה שבעצמה נפגעה קשות , פגיעה המהווה אלמנט מרכזי ביצירתו. ללמוד מסוצקעווער כאנליטיקאי דרש ממני וגם אפשר לי "לחזור ליידיש", שפה שהיא עצמה מעין "ניצולת החורבן", ניגון כואב ומרגש, נשמתה של התרבות היהודית של הזמן ההוא ושל המקום ההוא, שתמיד היה לה קיום בתוכי, לצד העברית והגרמנית, אך מין קיום חריג וגלום.
העיסוק האנליטי בשירת סוצקעווער דרש ממני כתנאי בל יעבור לימוד אינטנסיבי של שפת היידיש, פינוי מקום אוטוכתוני לה לצד ובנפרד מהעברית והגרמנית ומעין "החייאה" שלה, ככל שניתן, כשער לתרבות הנרצחים והניצולים.
היותי יכול להשמיע לכם ביידיש את השירים של סוצקעווער, כששירתו פוגשת – ביידיש –
את הפסיכואנליזה שבתוכי ואתכם כאנאליטיקאים, מהווה בעצמה עבודת תיקון אישית מאוד אך גם מצביעה על עבודת הריפוי והתיקון שהיא הד אינהרנטי בכל מפגש עם ניצולי החורבן.
אביא בפניכם הקשבה והתבוננות באותם "עדים פואטיים" בחייו של סוצקעווער ואנסה להמשיג את הממד המרפא של היצירה עצמה, בזמן אמת, ובמהלך השנים של ה- "day after", היום שממשיך להדהד בתוכנו ובחברה הישראלית כולה.
הסוגייה, במה "לימוד מסוצקעווער" יכול להאיר הבנה פסיכואנליטית של טראומת החורבן ולהוסיף ולהעמיק בעניין הבנתינו את עבודת הנפש בזמן ההתרחשות ולאורך החיים בהמשך, תהיה לב ליבה של העבודה.

חפשו תכניות או פרקים

הפודקסטים שלנו
מי אנחנו
דילוג לתוכן