״אם אתה לוקח כל דברים בחיים שאתה מקבל, יופי, חוכמה, כסף, שהסיפור הוא אתה. אם אתה מבין שכל מה שאתה ניחן בו בחיים זה כדי לשמש צינור, אז אתה יכול לעשות הרבה דברים. צריך לבחון עם עצמך, האם עכשיו האגו מדבר. לריב זה לא דבר בריא. כשצריך אני יודע לריב, וגם לא תמיד כשהיה צריך. בדיעבד היו סיטואציות באוצר, שלא הייתי נכנס אליהן. גפני עשה עליי מערוף עם חוק, ואני בכלל בתאילנד בנסיעה בטחונית, והוא לא מחכה לי להצבעה בניגוד לסיכום, כל מיני בכירים במשרד האוצר היו בטוחים שעבדתי עליהם, אחרי לילה לבן טסתי כדי להגיע לחקיקה והשתלחתי באמצע דיון״.
״ניגשתי לועדת האיתור (ברשות השנייה) והתחלתי להתגלגל. כחלון עזב את הפוליטיקה והלכו לבחירות. לא היה ברור מה יהיה כי היו בחירות. גלעד ארדן הגיע, ישב איתי אמר לי ׳למה לי למנות אותך?׳, אמרתי לו אתה לא חייב למנות אותי. אמרתי לו אתה דרג נבחר, הציבור בחר בך, אתה צריך לבחור את הבנאדם שאתה רוצה לעבוד איתו. נכנסה בינינו מערכת יחסים של אמון, ואז הרמתי קשר לכחלון, שמרנו על קשר בכל התקופה, אמרתי לו אני לא רוצה להיות ברשימה לכנסת, אמרתי לו אני אהיה מנכ״ל שלך. ביום של סגירת הרשימות קראו לי ואמרו לי ׳חייבים שאתה תהיה ברשימה, החליטו על מקום 11, יכולתי להיכנס לכנסת, אבל לא רציתי בשום אופן. ח״כ לא מעניין אותי להיות. גם היום. אין לי יתרון יחסי בתפקיד הזה. יש אנשים שיודעים לעשות את זה הרבה הרבה יותר טוב ממני״.
״הייתי בבניין משרד האוצר לפני זה כשהייתי מנכ״ל הרשות השנייה. כשאתה נכנס כזר, קבלת הפנים לא מהטובות שיש. חלקם הגדול של המנכ״לים גדלו באוצר. יש מספר אגפים מאוד חשובים, לא פחות חשובים מאגף תקציבים. יש להם חשיבות אדירה לכלכלת ישראל. יש באוצר את האנשים החכמים ביותר שפגשתי במגזר הציבורי. מקצוענים בתחום שלהם. לפעמים, ברגע שתפיסת העולם של השר או ראש הממשלה או הממשלה, או איזושהי מדיניות לא תואמת את תפיסת העולם שלהם, מתחילה מלחמה. בגדול, מה שצריך להיות זה שהדרג המקצועי צריך להמליץ על מדיניות וצריך ליישם אותה, הוא בשום אופן לא מתווה מדיניות ולא קובע. הרבה מאוד פעמים הם צודקים ברמת המהות הכלכלית, מה צריך לעשות, אבל בשיטה הדמוקרטית שלנו זה לא מספיק״.
״אני הייתי נגד ההחלטה בעניין הפנסיות לשוטרים. אין שום סיבה לתת לקצינים בכירים עוד 7%-7.5% לתוספת שלהם. זאת הייתה החלטה של ראש הממשלה. הוא התהפך ביום הדיון. לא נתנו לדרג המקצועי לדבר. ההחלטה עברה. אני הרגשתי מועקה ענקית. עשו הכל כדי לטרפד את היישום. אני הייתי מעורב אמוציונלית בתוך ההחלטה הזאת. היה לי קשה, קיללו אותי. יש לך שתי אופציות כפקיד מקצועי: אתה מיישם, מתפטר, או אם אתה רואה שעוברים על החוק, אתה הולך ליועץ המשפטי לממשלה ומדווח״.
״בלימת מחירי הדיור זה הישג. אני מתהדר בהישג הזה מאוד ואני אסביר גם למה. להוריד את מחירי הדיור במדינת ישראל זה אירוע מורכב. להגדיר מדיניות חדשה. ליישם אותה. אנחנו בלמנו עלייה שהייתה. אם לא היו בחירות, והיינו ממשיכים עוד 5 שנים כאלה של עבודה אינטנסיבית. המגמה הזאת נעצרה כי היה בחירות. הממשלה החדשה אומרת ׳אם זה היה כזה טוב לא היו מחליפים אותו׳, כל שלושה ארבעה חודשים מביאים תכניות חדשות. כשאין יציבות ואין עקביות, לא הייתה תוכנית למחירי הדיור במדינת ישראל, כולם צעקו על זה. כל הרפורמות שעשו בתקציב הזה היו יכולים לעשות את זה לפני. התקציב והממשלה במדיניות שלה יכולה להשפיע על זה. זה שממשלה בראשות נתניהו לא העבירה תקציב במהלך כל התקופה הזאת זה מחדל אדיר. טעות פטאלית שאזרחי ישראל מרגישים אותה בכיס״.
״התקציב של שר האוצר ליברמן הוא תקציב מצוין. הרפורמות מאוד טובות. גיל פרישה לנשים, אגרות גודש, זה מתבקש. הורדת המכסים בחקלאות כדי להוריד את יוקר המחיה. כל אלו דברים חשובים מאוד. כחלון לא התעסק בפוליטיקה, הוא התעסק כל הזמן בדיור. הדבר השני שהוא מאוד מאוד התעסק איתו, זה הנושא של צמצום פערים. הוא כל הזמן חיפש איך לעזור לשכבות החלשות״.
