על הילדות הלא פשוטה בשכונת ׳נורדיה׳:

״אני יודע איך קוראים לאבא שלי כי הוא כתב בתעודת זהות. הוא עזב את הבית בגיל שנה. נדמה לי שראיתי אותו בגיל 4 או 5 פעם אחרונה. הלכתי לסבתא שלי, אמא שלו, והיה אינסידנט לא נעים. אני רואה את זה היום כאילו זה היה אתמול. מאז לא ראיתי אותו. דיברתי איתו פעם אחת בחיים. שאחותי התחתנה היא צילצלה להגיד לו. במשך השנים הוא היה בקשר יותר עם אחותי מאשר איתי. כשהוא עזב את הבית הוא מכר את המיטת תינוק שלי. אמא שלי התאבדה בשבילי. היא הייתה מאוד פגועה. גדלנו בעוני. גדלתי ברחוב, אם לא הכדורסל אני גדל לפשע.

״התחלתי לעבוד בגיל מאוד צעיר. גיל 10. מכרתי מסרקים, בלונים, בכיכר דיזינגוף. אמא שלי דאגה שיהיה לי דמי כיס כמה שהיא יכלה, אבל כל ילד רוצה שיהיה לו יותר. לאנשים לא היה יותר מדי, אבל תמיד אתה רוצה להשוות את עצמך לילדים שיש להם יותר. הרבה מאוד אנשים מצליחים גדלו במקומות שהם היו צריכים מרפקים כדי להתפתח. בדיעבד, זה מה שעזר לי״.

על ׳המוקה׳: אני האחרון שיכול לדבר על צבעים

זה פגע בי מאוד. אני לא גזען וזה מכאיב יותר. אתה חושב שאני פעם שהלכתי לבחון שחקנים אני חשבתי אם השחקן הוא בצבע כזה או אחר. אימנתי מאות שחקנים. זאת הייתה הרצאה בפני בכירי המטה הכללי. ניסו להעמיד אותי באור של גזענות וזה כאב לי. כשאני מרצה על צוות מנצח אני מדגיש את זה שאני עובד עם אנשים עם מנטליות שונה. סוגים שונים של אנשים. נתתי דוגמה לא טובה. אני לא גאון גדול. אני גאון בכדורסל. מהמקום שאני בא, אני בעצמי ילד שפעם קראו ׳פרענק׳, אני האחרון שיכול לדבר על צבעים. מאז ועד היום אמרו דברים הרבה יותר גרועים ולא שילמו את המחיר.

״אני נולדתי במכבי״

אני מכביסט. אני נולדתי במכבי. אני הגעתי לפני שמעון (מזרחי) למכבי. תמיד חשבתי שאני מאמן יותר טוב מהמאמנים שמאמנים במכבי. עד שהגעתי למכבי הייתי במקום הראשון בכל ליגה שאימנתי. בכל הליגות. אני לא יודע אם יש מאמן שלקח אליפות בכל הליגות שמשוחקות. אימנתי את כולם ובמכבי הייתי פרסונה-נון-גרטה. כל השנים, הייתה לי פינה בלב בשביל שמלוק (מחרובסקי, מנהל מכבי) שלקח אותי לצבא במקום אבא שלי״.

״עליתי לטיסה עם כרטיס טיסה על-שם יורם חרוש. רק מוני (פנאן) היה יכול לסדר את זה. נסעתי למשחק באפס פילזן. כשנכנסתי לחדר הלבשה פעם ראשונה שמעון אמר: ׳הוא משלנו, הוא נולד פה׳. אני גדלתי במכבייה. עוד כשהיה יציעים מעץ״.

״הם לא אהבו אותי כשהייתי בגליל. בירושלים אומרים שאני לימדתי אותם לשנוא את מכבי. בגליל זה היה קשה, כי הקיבוצניקים לך תגרום להם לשנוא מישהו. בירושלים זה היה קל. הייתי זורק גפרור והייתה מדורה. אני חשבתי, היום אני בטוח, שהייתי יותר טוב מכל המאמנים שאימנו במכבי. אם חרוש, שהוא בחור זהב, לא היה עושה את כל הטעויות האפשריות, אני אולי פרשן״.

״אתה מפשיט אותי אתה לא מוכר את זה בעשרה שקלים״

״לא המעמד עשה אותי. לא אליפויות אירופה. שום דבר כזה לא עשה אותי בנאדם אחר. אולי האמצעים שלי השתנו. כשהיה לי קצת כסף בניתי בית גדול מדי והרגשתי עם זה לא טוב. זה היה איזשהו חלום, שהיום אני מסתכל עליו קצת טיפשי. בשש שנים האחרונות אני עובד באיגוד, ואני יכול להרוויח בכל קבוצה בארץ פי שניים״.

״אני היחידי שלא שם אצל מוני שקל״  

״לכמה אנשים אמרתי לא להכניס את הכסף שלהם לשם ושני אנשים הוצאתי. שניהם מודים לי עד היום. היו אנשים עם עיניים יותר גדולות. אלוהים העניש אותי שלא שמתי שם שקל וצחקתי על כולם, אז מישהו עקץ אותי. ביום שזה קרה היינו בחו״ל והלכתי לחדר של שמעון עם הרופא והמזוודה של הדיפיבלירטור. שמעון כבר היה בטלפון עם המשטרה״.

וגם: התדמית ׳אני זוכר את כל האיחורים שלי והם לא רבים׳, פילוסופיית הכדורסל ׳הכדורסל אז היה 50-51 אלה היו התוצאות. ראיתי את ז׳לגריס שלקחה אליפות אירופה משום מקום לך תסתכל על התוצאה של הגמר שהם לקחו, ואז הבנתי שכדי להיות אלוף אירופה אני צריך לעשות 90 נקודות׳.