הפודקסטים שלנו

הכובעים של מאה שערים

"הודו", ספרו הקלאסי של עזריאל קרליבך, מביא את סיפורה של הודו דרך הכובעים של תושבי אחד מרובעיה של ניו דלהי, שניבטים ממעוף הציפור. באמצעות הכובעים הוא מספר את הסיפור של הודו הגדולה. בחרתי להציג את מסלול הטיול במאה שערים, שאביא בהסכת זה, דרך סיפור הכובעים שתפגשו ברחוב. בין הליטאים לחסידים יש שוני בלבוש, בין ספרדים/מזרחיים לבין אשכנזים יש שוני בלבוש. בעיקרון החרדים נחלקים לבני עדות מזרח, ליטאים (ליטבקים) וחסידים.
שימו לב ללבוש העילי והתחתי. בין הלמעלה והלמטה של הגברים תוכלו למצוא חגורה שקרויה באידיש : גרטל. זו חגורת בד שמפרידה בין פלג הגוף העליון לתחתון. החסידים נוהגים לחגור את חגורת הבד לשמירה על קדושה. לעיתים, קרוי הגרטל : אבנט, כשמה של חגורת הכהן הגדול בבית המקדש. יש שנוהגים לחגור את הגרטל בעת התפילה, לפני אמירת "קדושא" ואז מוסיפים חגורה דקיקה נוספת על גבי הגרטל. שימת לב מיוחד למקטורן של הגבר. זה קרוי REKl, מדובר במקטורן שמגיע עד עשרה סנטימטרים מתחת לברך וזה שיבוש של המילה הגרמנית שמתארת מקטורן. לעיתים, קרוי המקטורן הזה קפוטה. שלא כמקטורן חילוני המקטורן החרדי נסגר כשצד ימין נמצא על גבי צדו השמאלי משני טעמים עיקריים: "בחוקותיהם לא תלכו" ( כלומר, דרכנו החרדים לא כדרך החילוניים) . שימו לב לסוגים השונים של הרעקל/ך (ברבים) כי הם נבדלים זה מזה על פי מספר הכפתורים בקדמתם (שניים שלושה או שישה ) וקיומו או העדרו של שסע מאחור. החרדים נוהגים להגות את המילה קאפטן (במילעיל) ולא קפטאן (במילרע) אבל בעצם מדובר בלבוש חסידי חרדי ששמו נלקח מהמילה הפרסית / הערבית קאפטאן. רוב החסידים נוהגים ללבוש קאפטאן , כעשרה סנטימטרים מתחת לברך בשבעס ובחגים. מי שהוא בנו של אדמו"ר או קרוב משפחתו לובש את הקאפטאן גם בימי חול. האידישיסטים קוראים ללבוש הזה : גלאטע בעקישע. יש מי שלובש קאפטאן שעשוי משי פרחוני והוא קרוי כך כי הוא קפטאן של מכובדים , מכיבידקער מענטשאן (אנשים מכובדים). עכשו שימו לב לכיסויי ראש. בדרך כלל, מגבעות נראות דומות זו לזו אבל אינן. שימת הלב תגלה לכם שכל כובע מצביע על מוצאו של החובש אותו. דוגמאות לסוגי כובעים של יהודים חרדים – קנייטש, קאפעלוש וסמעט. הקנייטש הוא סוג של מגבעת שמתאפיין בקמט אחד מרכז לכל אורך המגבעת. התיתורה של המגבעת , הקצה העגול, מוטה כלפי מעלה. בדרך כלל מקפלים את חלקה הקדמי של התיתורה כלפי מטה ומכאן השם : קנייטש (הקמט, באידיש). קאפלוש בפולנית נוהגים לומר על מגבעת : קאפלוש. החסידים הפולנים אימצו את המגבעת הפולנית וזה שמה באידיש. מרבית החסידים הפולנים לובשים בימי החול את המגבעת הזאת שהתיתורה שלה היא מעוגלת. כובע סמעט. כובע הסמעט מכונה "ביבער הוט" (כובע שעשוי מפרוות בונה שגדל במי נהרות ). הכובע עשוי קטיפה והוא נחלק בין מה שקרוי הויכער ( גבוה באידיש ) והנמוך השטוח שקרוי פלאט-שיגער. באידיש כותבים סמע"ט = סור מרע עשה טוב. דאשיקל: דאשק = באידיש : מצחייה. מדובר כובע נמוך בצבע שחור עם מצחייה קטנה . זה כובע קטיפה דומה לתרבוש וידוע בכינוי : קסקט (קאסקטעל). כל ילדי החסידויות – ההונגריות והגליציינריות ( מגליציה ) חובשים אותו בשבת ובחג. ויש ילדים מישיבות קטנות שלובשים את הכובעים האלה. שטריימעל: מגיעים לשם שאתם שומעים הרבה. זה כובע פרווה רחב ונמוך שחובשים אותו חסידים , בשבתות וחגים, לאחר החתונה. יש חסידויות, כמו חסידות תולדות אהרון, שחובשים את השטריימעל גם לאחר הבר מצווה. ספודיק = כובע פרווה שדומה במעט לשטריימל אולם הוא גבוה יותר וצר יותר. חובשים אותו בשבתות וחגים. מי שדובר פולנית, כמוני למשל, יודע שהמילה ספודיק פירושה בפולנית : תחתית. ואכן הכובע הזה הוא בעל תחתית נמוכה וחובשים אותו חסידים מחסידויות פולניות כמו מודז'יץ, אשלג, גור, סטריקוב ואלכסנדר. כובע הקולפיק, כובע פרווה שדומה לשטריימל, גבוה ונפוח יותר וצבעו חום. מי חובש אותו ? חסידים מחסידויות הונגריות ותיקות וקיצוניות
אבל גם מחסידויות פולניות. לבושם של היהודים הליטאים, הלא חסידיים, שונה במעט ואפילו מודרני יותר. תלמידי הישיבות נוהגים להתלבש כמו סטודנטים של תקופת ההשכלה בגרמניה ובפולין . אצל הליטאים אפשר לראות בחורי ישיבות שלובשים ז'קט קצר, פראק ( מעיל ארוך שחור , שם תאודור הרצל היה לובש כמוהו אבל עם שסע ארוך מאחור ושני כפתורים בתחילת השסע ), מגבעת קנייטש או מגבעת מסוג הומבורג ( קאפלוש עם תיתורה מעוגלת שיוצרה בהומבורג הגרמנית). מי שיתבונן על החרדים הליטאים שמשמשים חברי הכנסת של יהדות התורה יוכלו לראות שהם לבושים כך. חרדי ליטאי לבוש מכנסיים כהים ארוכים בהבדל למשל ממכנסי "הקוזקים" של חסידי גור, אברקיים עם גרביים לבנות גבוהות.

חפשו תכניות או פרקים

https://open.spotify.com/episode/1zWVq06HBNxyoKYdanWGl2?si=_Ots8kV1QOClPWVsZg2dJw

הפודקסטים שלנו
מי אנחנו
דילוג לתוכן