״הגדולה שלו זה העובדה שאתה מזמזם פזמון שיש בתוכו עולם מטריף. מאיר אריאל מדבר המון על מודעות. שינה מול ערות. שינה הוא מקשר הרבה פעמים למוות. חוסר היכולת שלך לראות מה קורה. להישאר ער, להיות מודע, מפוקח. תהיה עירני, תדע מה קורה סביבך. אל תירדם״.
״בשיר ׳תת מודע זמני׳, עולה נגמ״ש על קו רקיע, ואז מתחילה שרשרת של מלחמה. מישהו הרים את המתג והמלחמה נדלקת. כל המדבר נדלק ויש שם מלחמה. אתה אומר לעצמך, המלחמה מבעבעת מתחתינו כל הזמן. כל המדינה הזאת מבעבעת ואנחנו צריכים להישאר במודעות ולא לשקוע בתת מודע זמני״.
״יש קטע מעניין בביוגרפיה שניסים קלדרון חיבר ׳ארול אחד׳, בסוף יש נספח ששלום חנוך כתב. קלדרון עושה שם שיר הלל שחסידי מאיר אריאל מאוד אוהבים ואני פחות: ׳רישומי פחם׳, שלום אומר שם: שמעתי את זה ורצתי למאיר, אמרתי לו אל תוציא את הדבר הזה״.
״אני הגעתי למאיר אריאל בזכות המוזיקה. כשאתה מגלה את האוצר הטקסטואלי מתחת למוזיקה. אם אתה מוריד את המוזיקה ונשאר רק עם הגות, אז בסדר, אבל זה שזה עטוף במאיר אריאליות הזאת, זה מה שקנה אותי מלכתחילה״.
״הייתה לי שיחה מרתקת עם ברי סחרוף. ברי התפרסם באלבום ׳נגיעות׳. הוא סיפר לי בראיון כמה ההצלחה הבהילה אותו. אני חושב שמאיר לא הגיע למצב שהוא צריך להתמודד עם הצלחה כלכלית. אני לא חושב שהוא רצה להימנע ממנה, אבל זה גם לא בער בו״.
״באירוע האחרון לזכרו באמפי פארק ראשון לציון, זה היה מן בית כנסת ענק. אנחנו אוהבים אנשים שהם כבר אינם. זה כנראה חלק מהתרבות. תסיים את חלקך בינינו ואז נתחיל להעריץ אותך. אני חושב שהוא ממש השתיל סודות, רמזים, בתוך הטקסטים שלו ברמת הפסיקים. מאיר אריאל זה היה רבדים על רבדים על רבדים״.