״יאיר לפיד הציע לי להיפגש והציע לי להיות הקונסול הכללי. אני שומע תיאוריות קונספירציה סביבי וסביב הרבה נושאים כל החיים. זה חלק מהעידן הזה של רשתות חברתיות. אין קשר בין זה לבין ׳ליל החניונים׳, הוא לא הבטיח לי שום דבר ולא חייב לי שום דבר, תמיד היינו ביחסים טובים, גם לפני וגם אחרי״.
״חלק מהמשימה שלי היום בניו יורק הוא לנסות ולהציג את ישראל כפי שהיא על המורכבויות שלה, האתגרים שלה, על המקומות שהיא מדהימה בהם, ומקומות שהיא כשלה בהם. אם אני אוכל להסביר את הצדדים היפים של תל אביב ולמה אני קורא לה בית, אני מאוד אשמח״.
״מאיה היא לא ׳אשת של׳ אף אחד, אני מאוד מעריך את זה אצלך. היא לא הגיעה איתי לניו יורק כי היא מצלמת שתי סדרות במקביל ואני גאה בה, רק הטיימינג יצא חרא. יש מקום שאני אומר לה די בבקשה אל תעלי את זה (על האינסטגרם). פעם היא הייתה ממש מתבאסת על זה, היום אם יש משהו ממש רגיש שאני אבקש, היא לא תעלה אותו. הדברים שאתה חושב שמביכים אותי, לא מביכים אותי. אני לא אדם נחבא אל הכלים, ודבר שני חיים בזוגיות זה פשרות. בטיפול הזוגי שלי ושל מאיה הבנו שכל אחד מאיתנו היה רוצה להתחתן עם עצמו, חלק מהדברים שהיא עושה בשוליים מביכים אותי, וחלק מצחיקים אותי. בעיני, רוב האנשים הם לא הייטרים, רוב האנשים מסתכלים במשקפיים חיוביים על הדברים האלה, וזה חמוד בעיניהם. בשוליים יש הייטרים, שלמדתי לחיות איתם, וזה בסדר״.
״הוצאת ישראל מהקיפאון ויצירת ממשלה מתפקדת, מעבירה תקציב, אי אפשר להאשים בנאדם שרואה בזה ערך. הפוליטיקה זה כמו חיידק, זה תמיד עסק לא פתור, וגם היית מה שלא יהיה לך את זה. הג׳וק הוא לא פוליטי, הג׳וק הוא ציבורי. זה עניין של קונסטלציה, של טיימינג, למצוא את הדברים המתאים. מאוד סבלתי מהחוויה של להתמודד מול חולדאי, אבל אני לא מתחרט לרגע שעשיתי את זה. ההתמודדות מול רון פירסמה אותי באופן שלא הייתי מפורסם קודם. הייתה לי בשלות מקצועית, האמנתי שאני בפיק. היה לי דרייב מטורף. ידעתי בדיוק מה אני רוצה לשנות ונתתי פייט שאף סגן ראש עיר לפני לא הצליח לעשות. אני שמח מהאג׳נדה שהצגתי, וגם הקמפיין שעשינו אני גאה בו. היו אנשים שאמרו לי אם תרוץ לראשות העירייה נתמוך בך. אנשים בכירים מאוד בחיי העיר ואחרי זה נטרקה עליי הדלת. זה נתפס כהפיכה, בהפיכה אפשר לערוף את ראשי. זאת הייתה חוויה קיצונית, מאוד חזקה, עוצמתית וקשה״.
