״האחים שלי הגדולים עברתו את השם והחלטנו לעברת (במקור: אבודרה), אני הייתי האח היחידי הכי צעיר שלא עיברת. בגיל 3 וחצי עליתי ממצרים דרך יוון. המשפחה נקראה אבודרס ביוון. הסבא שלי במצרים הפך להיות אבודרה. אבא שלי ידע 7 שפות, אני גאה בערבית שאני יודע, קצת צרפתית, הוא שם אותי בכיס הקטן״.

״אני מכיר את אביגדור מ2008 כשהוא הפך להיות שר חוץ. הייתי מגיע אליו למשרד החוץ אחת לכמה שבועות יושב איתו. אני מבין בעולם הערבי, זה מה שאני אוהב. הייתי מחליף איתו דעות. הוא היה מתייעץ. ב2011 פירסמתי ספר שנקרא ׳התהום׳, הוא קרא אותו בשלב הטיוטה, אפילו לפני שפורסם, מאז אני מכיר אותו״.

״הייתי בקטאר ב-99, אני מכיר את המפרץ טוב מאוד. מכיר גם מדינות אחרות במפרץ. כשהתפרסם שיש הסכם שלום עם אבו-דאבי מאוד שמחתי. אנחנו כסיעה תמכנו בזה. נתתי נאום בערבית שמברך על העניין הזה, החבר׳ה במשותפת לא אהבו את זה כל כך. לנתניהו אין אפילו חצי אחוז של קרדיט בהסכם הזה. הוא רק הורס. ישר התחיל לשקר. אבו דאבי, זה מקום מאוד רציני. קטאר הייתה ביחסים איתנו עד 2008, היא שונה לחלוטין מאבו-דאבי. הרבה יותר בעייתית״.

״נתניהו יותר מדי אנשים מסביבו אומרים לו כמה הוא גדול וחכם. אם מישהו היה עושה לליברמן שלט באיילון: ׳אהוב שלנו׳, הוא היה הולך מתאבד. מה זה השטויות האלה? הוא (נתניהו) לנהל קיוסק באלנבי יביא אותו לפשיטת רגל. מה הוא ניהל בחיים שלו? מה הוא עשה? הוא טוב בלספר סיפורים. חרטוטים על גביי חרטוטים. אני רואה את הביצועים שלו גם במדיניות חוץ, הוא מה זה מדינאי גדול, יודע אנגלית. אם הייתי ב׳ליכוד׳ הייתי עושה לו את אותו דבר, מה נראה לך שהייתי שותק? אני לא חכם, אני אומר מה שאני חושב. זה היתרון שאתה מגיע לפוליטיקה בגיל 55. אם אתה מגיע צעיר מדי, אומרים עליך מילה אתה ישר נכנס לסרטים. אני דיפלומט, יכול ללמד את רוב רובם של חברי הכנסת היום מה זאת תרבות ואיך להתנהג, בו זמנית אני אופוזיציה. כשראש ממשלה אומר: ׳מכל אירופה לומדים מאיתנו׳, אני מפריע לו כי אני רואה 800 אלף מובטלים״.